Finding Maya – The Rebel’s Daughter מי ראה? מי שמע? על מאיה – בתה של מורדת גטו וורשה

Finding Maya – The Rebel’s Daughter מי ראה? מי שמע? על מאיה – בתה של מורדת גטו וורשה


it lay like a stone unturned for 69 years a historical treasure of personal social value a code to hope preserved in a worn tin box read as the world’s flush of shame from the world war ii period and found in Tel Aviv in February 2012 what did the treasure consist of chilling letters and photographs linked to hope the foundation of our existence for a person without hope is likened to the dead person who found this treasure is an author and artistic creator who has been consciously promoting hope for over a decade he is offer named for his aunt Ofra or serenka in Polish which means young dear the same serenka who wrote two offers mother her sister and whose image is captured on a rare and unique photograph a renowned symbol of Holocaust heritage the memorial sculpture in Warsaw by Nathan Rappaport carved into the very stone that Adolf Hitler planned to use for his own victory commemorative in front Mordecai and Elevens behind him the woman looking at the infant she holds is this none other than said Inka my aunt after who I am named was she the sculptors inspiration together with Mordechai Anielewicz commander of the Warsaw Ghetto Uprising the letters and photos brought to light how the group was actually focused around the young woman sir Anka the real spirit behind the uprising her letters reveal that she gave birth to a daughter Maya who was handed over to the care of others and still has not been found Marina del Maya this Java so much time with Ibrahim Adham Barajas Divina le marché copito Villa del salinas de Merville be annual LF cha motto by which time Salam hey little insult Maya venez Ola get on a su legitimate Awad are hot Lisa pair and a red sock Ishita t chillin obscene Virginia Loretta married he must sera it be Tamiya Leo falcomon listed by Betty Tommy Medina Tejada shame in Vegas sugan who may ask nan week for Daschle Maya bottom all diamond please share this video maybe together we can find Maya

You may also like

13 Comments

  1. ויקפדיה: תפקידה המיוחד של שרנקה
    באחת מפגישותיה של שרנקה עם מרדכי אנילביץ' היא התריסה כנגדו: "אתה מרדים את הנוער ומונע ממנו לראות את המציאות ובסופו של דבר יובל כצאן לטבח יחד עם כל היהודים המשלים עצמם שלנו זה לא יקרה".‏[6]. בשיחות נסערות כאלה, לפי בקשתו של מרדכי אנילביץ היא עברה בין כל הגדודים וסיפרה על חורבן יהדות ליטא והדגישה את הלקח שיש להילחם על החיים. באותם מפגשים הכירה שרנקה והתידדה עם מרגלית לנדאו שהפכה לאחד מעמודי התווך של הארגון היהודי הלוחם ונפלה מאוחר יותר במרד הראשון ב- 18 בינואר.

  2. ויקפדיה: שרנקה הייתה מהמנהיגים הבודדים אשר למרות שיכלו להציל את עצמם, השאירה תינוקת בודדה שהתיתמה כבר מאביה, חזרה מווילנה לגטו ורשה הנצור, השתתפה בפעולות המחתרת,

  3. “The Underground”, Haika Grossman

    page 109
    This time I didn’t come to Warsaw alone. I came with Serenka. I needed to get Serenka from Vilna to Warsaw, after the catastrophe with Moshe Kopito, her friend. We decided to transfer her to a family in Warsaw and have her join the action there. Serenka is short and very thin. A small, light face with a short nose.

  4. “Youth Under Fire”, Aliza Wittis-Shomron
    pages 74-75
    . We will not go as sheep to the slaughter. We have decided that when our end comes, we will not die without defending ourselves. And if we will have no weapons, we will spit in their faces. At least we will show them the derision we hold for them: and that is how we will fall. But at least our actions will not go unremembered. The Warsaw Ghetto Rebel.

  5. Schmeltzovnik, by Moshe Domb
    page 90
    Serenka: “What are you busy with? What’s happening to you?!” Serenka cried in an outburst of anger at the first meeting in the movement’s quarters. “Are you living in an imaginary world?” she slammed hard at Mira. “Our nation is being destroyed, and you're playing with maybe, diverting your attention from reality!?” A wave of horror swept across her and she described to Mira the images of atrocity she’d experienced in conquered Vilna.

  6. “Holocaust and War”, Professor Dinah Porat
    page 71
    Simultaneously, the nine Dominican nuns and the leading monk, with glowing faces, welcomed the Jews seeking refuge. Among them were members of Hashomer Hatzair [The Young Guard Movement], including Kovner, Aryeh Vilner, Joseph and Tzipporah Ritter, Huma (Nechama, later Gadot), Serenka Kopito and Teivel Gelblum. A total of some 15 to 20 men and women were kept in the wooden structures.

  7. “Destruction and Rebellion of the Warsaw Jews”, Melech Neustadt, 1946
    page 294-295

    In was in this period (February 1941) that she gave birth to her daughter Maya. For a while she hid together with the infant, eventually depositing the child into hiding and she herself returning to Warsaw…. She participated in underground activities, was a member of a Hashomer Hatzair fighting unit, and fell with her weapon upon her.
    Her name is listed among the fallen of the Warsaw Ghetto Uprising.

  8. 1920-1941
    רחל לאה "שרנקה" זילברברג, נולדה בוורשה ב-5 בינואר 1920 לסנדר (אלכסנדר) ומאשה לבית נורדווינד. בבעלות הוריה הייתה מכולת מוצרי חלב ברחוב נובוליפי 37 (אח"כ בנובילפי 40a). למרות התנגדות הוריה, סרנקה למדה בגימנסיה לבנות "יהודיה" והצטרפה לתנועת השומר הצעיר, שם הייתה חברה בגדוד "בחזית" (אותו הגדוד של מרדכי אנילביץ'). עם פרוץ המלחמה עברה שרנקה לליטא (אז בשליטת רוסיה) עם אחותה רות. הייתה כנראה בתחילה בעיר קיידאני בקיבוץ "המנוף" ואח"כ עברה לקיבוץ השומר הצעיר בוילנה. ב-22 בפברואר 1941, נולדה מאיה, בתה של שרנקה ושל חברה מהתנועה, משה קופיטו.
    1941-1942
    וילנה, שעד אותה התקופה הייתה תחת שלטון סובייטי, נכבשה ע"י הגרמנים ב-24 ביוני 1941, יומיים בלבד לאחר תחילת מבצע ברברוסה (תכנית הפלישה לברית המועצות). הגטו בוילנה הוקם כחודשיים אח"כ, ב-6 וב-7 בספטמבר. החל ביולי של אותה השנה רצחו הגרמנים קבוצות גדולות של יהודים בבורות ההריגה בפונאר, על יד וילנה. עד סוף שנת 41' נרצחו בפונאר כ-40,000 יהודים.
    למרות הקשיים, תחת השלטון הסובייטי, חברי השומר הצעיר ששהו בווילנה חיו בבטחון יחסי. עם הכיבוש הגרמני הם נאלצו לאמץ זהויות בדויות ולמצוא מקומות מסתור. חלק מהחברים נשארו בגטו וחלק אחר הצליחו להשיג תעודות מזויפות וגרו בצד הארי. סך הכל היו בעיר כ-60 פעילי התנועה. משה קופיטו, לצד אחרים, שמש כמקשר בין החברים בגטו לבין אלו בצד הארי. זמן לא רב לאחר הכיבוש, הוסגר משה קופיטו לידי הגרמנים כקומוניסט ע"י אחד מעובדי בית החרושת בו עבד.
    באוגוסט או בספטמבר של שנת 41' נוצר קשר בין חברי "השומר" לבין "מנזר האחיות הקטנות" – מנזר קטן עם תשע נזירות דומיניקניות. את הקשר יצרה יאדוויגה דודז'ץ, שהייתה פעילת הצופים הפולנים ושהייתה בקשר עם תנועת השומר הצעיר עוד לפני המלחמה. יאדוויגה היא גם זו שספקה לחברי התנועה את התעודות האריות המזויפות. תשע הנזירות, ואם המנזר בראשן, קיבלו אליהן 17 מחברי התנועות הציוניות בווילנה. בין החברים היו שרנקה, אבא קובנר ואריה וילנר. ע"פ אבא קובנר, הרעיונות הראשונים למרד גובשו בעת השהות במנזר. לאם המנזר, אנא בורקובסקה, הוענק ב-1984 תואר אות חסידת אומות עולם.
    ידיעות ראשונות על הרצח השיטתי בפונאר הגיעו אל חברי התנועה בווילנה כבר בסתיו 41'. בעקבות הידיעות הללו כתב אבא קובנר את הכרוז המפורסם הקורא להתנגדות. באוקטובר חזרו ראשוני השליחים (הראשון היה הניק גרבובסקי) לגטו ורשה והביאו איתם את הידיעות ששמשו יסוד למאמר "ימי הדמים בווילנה" שראה אור בעתון המחתרתי "נגד הזרם" שהודפס ע"י השומר הצעיר [את המאמר המלא אפשר לקרא כאן].
    1942-1943
    בסוף דצמבר 41' החליטו הפעילים לעזב את המנזר ולחזר לגטו כדי להקים תנועות התנגדות. בערך באותה התקופה (כנראה ינואר 1942) הוחלט ששרנקה תחזר לגטו וורשה ותצטרף שם לפעולת השומר הצעיר. לצורך החזרה לגטו שרנקה נאלצה למסור את מאיה. מאיה נמסרה לבית יתומים בווילנה ושמה שונה ליאדוויגה (Jadwiga) סוגאק (סוגאט?). שרנקה לוותה לוורשה ע"י חייקה גרוסמן, שכבר עברה מספר פעמים בין וורשה לווילנה. שרנקה חופשה לילדה וכך עברה את הגבול והוברחה פנימה אל תוך הגטו.
    ע"פ עדותה של עליזה ויטיס-שומרון, התקיימה בגטו אסיפה מיוחדת בה ספרה שרנקה את הידיעות על רצח היהודים בפונאר ובשאר מזרח אירופה. אסיפה זו, לצד אסיפות ופעולות אחרות, היוו בסיס להקמת הארגון היהודי הלוחים (אי"ל) בסוף יולי 1942. בראש הארגון עמד מרדכי אנילביץ' וסגנו היה יצחק צוקרמן.
    אנשי אי"ל החלו בפעולות אלימות נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה כבר באוגוסט 1942. מרד גטו ורשה החל בערב חג הפסח, ה-19 באפריל 1943, ונמשך כחודש, עד ה-16 במאי. ב-8 למאי התקיפו הגרמנים את בונקר המפקדה של הארגון. באותו הזמן שהו בבונקר כ-100 לוחמים ועוד כ-200 אזרחים. כל הלוחמים, בהם שרנקה ומרדכי אנילביץ', נהרגו בהתקפה זהו של הגרמנים. ולכן היו שניצלו מצב זה – של חוסר ידיעה ובאו לארץ ו"סיפרו סיפורים" במשך 70 שנה וזה כולל את אנטק צוקרמן ממקימי "לוחמי הגטאות" כולם שקרנים כולם – ודאי שנסעתי צפונה בטענות על זכויות יוצרים וכו', אך לא היה עם מי לדבר. במקום זאת, פגשתי את אנטק צוקרמן, איש המחתרת של גטו ורשה שנחת בקיבוץ זה, ושוחחתי איתו ארוכות. "עוד מעט אלמד עברית ואקרא את היומנים שלך", אמרתי, והוא ביקש שלא אעשה זאת. "זה לא אני כתבתי אלא המקומיים", אמר (אנטק צוקרמן) . "הם שיפצו אותי, והוסיפו מה שנראה להם. הם גם כועסים עליי שסיפרתי לאורחים מאמריקה שבעצם לא הייתי במרד גטו ורשה אלא עבדתי בצד הארי, בין הגויים, כדי לשלוח נשק וכסף לחבריי בגטו. קיבוצניקים אלה מוכרים אותי לתיירים, יהודים עשירים, כלוחם במרד, ואף גיבור. תמורת שתיקתי, הם מספקים לי ברנדי 777". עדות מכלי ראשון –
    אדוארד אטלר
    וזה עוד כלום, ביחס לחחיקה גרוסמן שכתבה בסיפרה "אנשי המחתרות על הברחת שרנקה חזרה לגטו, אך בערב ימיה היא כתבה את ספרה המצונזר "כמעט וידוי" עם השורה המצמררת "בגדתי בחברי" – למה התכוונה חייקה למחוייבות להחזיר את מאיה לחייק התנועה והמשפחה

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *